הימנותא בע"מ נ' עבאס ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעת למתן פסק דין סופי לפירוק השיתוף במקרקעין (חלקה 7 בגוש 18749 בכפר ג'ת - להלן : "החלקה"), זאת לאחר שהוועדה המקומית אישרה בישיבתה מיום 2.7.2013 את תשריט החלוקה שנערך בהתאם להחלטתי מיום 7.3.2013.

2.לטעת התובעת, משאושר התשריט בהתאם לסעיף 143 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965, יש ליתן פסק דין סופי לפירוק השיתוף, בהתאם לתוכנית החלוקה שאושרה.

3.הוריתי על קבלת עמדת הנתבעים. הנתבעים 3-7 הגיבו לבקשה וטענו כי הגישו ערר על החלטת הוועדה המקומית לאשר את החלוקה, ועל כן עד למתן החלטה בערר אין לפרק את השיתוף בהתאם לתשריט.

4.בתשובה לתגובה שהגישה התובעת, טענה היא כי החלטת בית המשפט מיום 7.3.2013 ברורה, והיא קבעה, כי "פסק דין סופי לפירוק השיתוף יינתן לאחר קבלת אישור הועדה המקומית- הכל כאמור בסעיף 143 הנ"ל" ועל כן יש לפסוק בהתאם לאותה החלטה. עוד טענה התובעת כי הנתבעים עושים כל אשר לאל ידם כדי לאיין החלטת בית המשפט והחלטת הוועדה המקומית, ואין זה מן הנמנע שלאחר שוועדת הערר תדחה את עררם, יפנו לבית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר מכן אף לבית המשפט העליון, ובכך מוצאת התובעת עצמה בפני שוקת שבורה כאשר אין היא יכולה לממש את זכותה לפרק השיתוף בחלקה.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש להמתין עד להחלטת ועדת הערר.

6.סעיף 143 אשר הוזכר בהחלטתי, ולגביו קבעתי כי פסק דין סופי יינתן "לאחר קבלת אישור הועדה המקומית- הכל כאמור בסעיף 143 הנ"ל " קובע כדלקמן:

" לא תירשם חלוקת קרקע בפנקסי המקרקעין אלא על פי תשריט שאושר על פי פרק זה או על פי סימן ז' לפרק ג'. לא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע בין בעליה המשותפים אלא על פי תשריט ואישור כאמור.."

7.האישור הנדרש הינו אישור "על פי פרק זה" (פרק ד' לחוק התכנון והבנייה). אותו פרק, כולל הוראה המקנה זכות ערר על אישור תוכנית חלוקה, וכך קובע סעיף 140 (ב) לחוק:

"אישרה ועדה מקומית תשריט שיש בו משום סטיה מתכנית שאושרה, רשאי הרואה עצמו נפגע, לערור על כך בפני ועדת הערר, בתוך שלושים ימים מיום קבלת החלטת הועדה המקומית; החלטתה של ועדת הערר תהיה סופית."

8.זכות הערר היא חלק מאותו מנגנון אישור הכלול בפרק ד' לחוק, ועל כן, כל עוד לא מיצה השותף את זכותו לערור על החלטת הועדה המקומית, לא ניתן לומר כי התוכנית אושרה בהתאם לפרק ד', ומשכך, טרם התמלאו התנאים האמורים בסעיף 143 הנ"ל.

9.באשר לחששות התובעת לגבי הליכים עתידיים, הרי חששות אלה אינם מוצדקים. במידה וועדת הערר תקבל את הערר, הרי אין בפנינו אישור בהתאם לסעיף 143 אולם למקרה ותדחה ועדת הערר את הערר, הרי בכך תם הליך האישור על פי פרק ד' לחוק התכנון והבנייה, והתובעת תהא זכאית ליטול פסק דין, כל עוד לא יעוכב הליך אישור החלוקה (שנערך בהתאם לפרק ד' הנ"ל) עפ"י החלטה שיפוטית.

10.לפיכך, ימתין בית המשפט להחלטת ועדת הערר, ובהתאם לאמור בה יורה על המשך ההליכים בתיק.

11.על הצדדים להודיע לבית המשפט בהקדם אודות תוצאות הליך הערר.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: